רבי דוד
משה מטשורטקוב
נולד
בשבועות תקפ"ז לאביו הצדיק רבי ישראל מרוז'ין. נתחנך וגדל
בטהרה ובקדושה. זכה להערצת אלפי החסידים בשל תמימותו
הרבה ומדותיו הנעלות. מפורסם כאיש קדוש שלא שח לעולם
שיחה בטלה. נשא לאשה את בת אחיו הבכור רבי שלום
יוסף. עם פטירת אביו עבר לפוטוק-זלוטי ואח"כ לטשורטקוב
בה הקים מרכז חסידי גדול. אליו נהרו אלפים
ורבבות ובתוכם מגדולי הרבנים בגליציה.
דברי
תורה מועטים משלו נדפסו בספרים "בית ישראל"
"כנסת ישראל" ו"תפארת אדם" המכיל גם חלק מהאגדות
הרבות עליו. ירש את מקומו בנו הצדיק המפורסם רבי
ישראל מטשורטקוב.
רבי דוד משה נסתלק בהושענה רבה תרט"ד.
הדור
הזה
א
אמת
היא כן כשישראל מרגישים איזו התגלות, לו יהיה אך
מעט, מתעוררת
בהם תיכף שמחה גדולה, כי עוז וחדוה במקומו.
כן הוא נפש יהודי צריך להיות שמח ועליז משמחת
יו"ט כשמרגיש איזו התגלות. הדור הזה אשר הקב"ה
מתנהג עמנו בהסתרה גדולה הוא יפה ונאה יותר
מדור המדבר.
הרי רבותא היא שדור המדבר היו בעלי השגה גבוה
ודור דעה אחרי שהיתה להם התגלות גדולה כזה
שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא? והיו להם מוחות
גדולים וכוחות חזקים ורבם היה משה רבינו ע"ה, אבל עכשיו
בהסתרה גדולה כזו ובמוחות קטנים וכחות מעטים
כשה ועכ"ז כשישראל מרגישים איזו מעט התגלות
המה מתרוממים ושמחים, לזאת מה יפה בעיני הדור הזה הדור
הזה יפה הרבה מדור המדבר. תפארת אדם.
ב
בזמן
הזה ההסתרה היא כל כך גדולה עד שאפי' להצדיק
אין מגלין. שאף הצדיק בעצמו אינו רואה שום
דבר וזהו ענין וצדיק באמונתו יחיה רואה שום
התגלות רק חי באמונה שלימה בחי עולמים. שם.
השמהה
כאשר
באה על האדם איזו יראה צריך להתיישב היטב אם
לא נמשכת היראה ממרה שחורה ח"ו אבל השמחה היא
תמיד טובה. זהו שאמר שהעה"ש ולשמחה מה זו מכ"מ
שהיא עושה פעולה טובה. בית
ישראל חסדי דוד.
מקורו
של נגון
פעמים
מתהוה מלחמה בין שתי ממלכות ונמשכת המלחמה
ערך שלושים שנה מקול המייללים מהנופלים במלחמה
ומקול הנוצחים הצועקים הידד יתהוה ויולד איזה
נגון בכדי שיזמרו אותו אצל הצדיק. שם חסדי דוד.
לשמה
לעולם
יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה שמתוך
שלא לשמה יבוא לשמה. לכאורה יקשה על תיבת לעולם
שמשמע שלעולם ילמוד שלא לשמה הלא העיקר הוא
שיבוא ללימוד לשמה? אלא כוונת המאמר היא שלעולם ילמוד
אדם ויחשוב בלבו שלא לשמה; היינו, שלימודו הוא
שלא לשמה ולא נגע עוד אף בקצה אחד בלימוד לשמה.
שמתוך שלא לשמה היינו מחמת שיחשוב בלבו שלמודו
הוא שלא לשמה יבוא לשמה. ממילא יהיה לימודו
לשמה. כנסת ישראל לקוטים.
לפי התנהגות
העולם
טוב הדבר
אשר העולם מתנהג עכשיו בגדלות יותר מאשר בזמן
הקדום כי ידוע מאמר חז"ל שבעוקבא דמשיחא יהיה
דוחקא בתר דוחקא, ואם היה העולם מתנהג בקטנות ובצימצום
היתה הירידה והדוחקא שפל מאד בכל פעם כמה מדריגות
לפי ערך התנהגות העולם. אבל עכשיו כשהעולם מתנהג בגדלות
ובהוצאה יתירה גם הדוחקא בתר דוחקא הוא לפי
ערך התנהגות העולם. בית ישראל
חסדי דוד.
הנקודה
היהודית
הקב"ה
מנסה את ישראל בכל פעם בלבוש אחר פעם בלבוש
זה ופעם בלבוש זה. אבל שנקודה היהודית נשארה תמיד.
תפארת
אדם.
כחו של
הצדיק
תמיד
היא לפלא בעיני העולם שכמה אנשים אשר בעת תבוא
אליהם רעה ח"ו יסעו אל הצדיקים בבקשות ותחנונים
שיתפללו הצדיקים עליהם ויוושעו מצרותיהם. ועכ"ז אנו רואים
כמה פעמים לא ימצאו ישועה ועזרה שלא נענו הצדיקים
בתפילתם עליהם. ולכאורה אינן מובן הא מצינו שהקב"ה
גוזר וצדיק מבטל? אך האמת היא שהרעה הבאה על האדם
ח"ו היא טובה מסותרת כי מאתו לא תצא הרעה ובודאי
היסורים האלה הבאים על האדם המה לתכלית טוב ותיקון בשרשו
ואך טחו עיני בשר מראות את הטובה הגנוזה בתוך היסורים האלה,
וכשנוסע בעל-היסורים הלזה להצדיק באמת יש כח
בהצדיק לבטל את הרעה הזאת שבאה על האדם הזה,
אך הצדיק בעצמו יודע את הטובה אשר יצמח מזה
כמה"כ ה' אלקים דיבר מי לא ינבא? ר"ל ה' הוא מדת
הרחמים אלקים הוא מדת הדין. היינו שמדת הרחמים
בחי; הוי' מסכים מלדת הדין בחי' אלקים לשלוח
דינים ח"ו על איזו אדם. מי; היינו הצדיק שנק'
מי, לא ינבא? ר"ל בכח הצדיק לבטל ולומר "לא" שלא יהי'
הדבר, "ינבא" מלשון ניב שפתים, רק כתיב כי לא
יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו, אלקים
מדת הדין, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים שמודיע
השי"ת לצדיק הדור המסתכל באספקלריא המאירה
את התכלית הטוב שיצמח מהדין והרע הזה הבא על
האדם כדי שלא יתפלל צדיק הדור עליו ולא יבטל
את הגזירה כמאמר העולם "שטעלט דעם גנב פאר דער
טיער" אך זה הדבר לא שייך רק אם בא אל צדיק הדור
שיוכל להסתכל בשרשו מראשו ועד סופו ולכן אינו
רוצה לבטל הגזירה לבל יגרום ניגוד לתכלית התיקון
בשורש שלו. אבל כשבא אל צדיק שאינו במדריגה זו
לראות העינא פקיחא מראש מקדם השייך לשורש נשמתו
ואינו מבין כל זה והוא מתפלל ומפציר בתחנונים
לפני הקב"ה שיבטל את הגזירה מעל האיש יוכל היות
שיפעול בפעולתו והקב"ה עושה לו רצונו והדינים
בטלים ממנו לע"ע וזה הוא הענין שמצינו באברהם
אבינו ע"ה שהתפלל על סדום אולי יש חמשים צדיקים
בתוך העיר ר"ל שהוא בעצמו לא יוכל להתפלל על
הצלת סדום מחמת שראה הטוב הצפון בזה לשורש
נשמתם אבל אולי יש חמשים צדיקים הקטנים ממדריגתו
שלא ידעו ולא יבינו כל זאת וממילא יוכלו להתפלל
ולבטל הגזירה לעת עתה. שם.
הנסיעה
לצדיק
עיקר
הנסיעה לצדיק היא ההכנה שהנסיעה להצדיק היא
דומה לכל המצות כמו שבכל המצות צריך אדם לעשות
בהכנה והתבוננות מקודם כן גם הנסיעה להצדיק
צריכה להיות ע"י הכנה מקודם ומה היא ההכנה לייחד
קוב"ה ושכינת" ע"י עשיית המצוה או הנסיעה הזאת
להצדיק? ויש בזה שני מיני הכנות היינו הכנה
כללית והכנה פרטית. ההבנה הכללית היא לחשוב קודם
עשיית המצוה שציונו הבורא ב"ה לעשות המצוה
הזאת לייחד ע"י קוב"ה ושכינתי', וההכנה הפרטית היא לחשוב הפנימיות
מהמצוה וזה ישיג אדם ע"י יראת שמים כמאה"כ ראשית חכמה
יראת ה' ע"י יראת ה' בתורה ותפלה יוכל אדם לבוא
לראשית החכמה זו היא הפנימיות אשר ישיג אדם
בתורה ובמצות כל חד לפום שעורי' דילי'. וכשנוסע
להצדיק ג"כ בהכנה זו אז הצדיק שופע עליו מקדושתו
ומעלה התורה והמצוה שלו לשרשן ומאיר לו ג"כ
עיניו ולבו שיבין עוד ביותר בפנימיות התורה
והמצות שלו. וזה דבר שאין לו שיעור. כל מה שנוסע יותר
להצדיק הוא משיג ביותר. כי הוא דבר שאין לו סוף. וכאשר נוסע
איש להצדיק בהכנה כזו יוכל עוד בהיותו בדרך
נסיעתו להשיג בחינת צדיק, ובכל פרסה ופרסה שמתקרב יותר
למקום הצדיק הוא משיג יותר. כמו הרואה אש דלוק
מרחוק כל מה שמתקרב אל האש הוא רואה את האור
ביותר מאיר לפניו כן היא בחינת צדיק. כי הצדיק האמתי
הוא בחינת אספקלריא המאירה, היינו שהצדיק מאיר
לכל חד לפום דרגא דילי' וכפי יכולתו להשיג. וכאשר נוסע
אדם להצדיק על דרך זה אז נעשה כלי מוכן לקבל ויכול
הצדיק להשפיע עליו מקדושתו ויצמח מזה קידוש
השם בבואו לביתו, כשרואים שהנסיעה להצדיק גרמה
לו לעסוק עוד יותר בתורה ותפילה ועבודה ומצוות
מעשיות. גם נצמח מזה כשיארע לו ח"ו איזה דבר
יסורים בביתו אזי הצדיק מרגיש תיכף ומשפיע
לו משם לביתו כי הצדיק הוא בחינת יעקב חבל נחלתו, וכמו האוחז
בחבל ומנענע קצה האחד גם הקצה השני יתנענע
מכחו,
כן הוא בחינת צדיק ע"י שהאדם מקשר עצמו להצדיק
עי"ז הצדיק מרגיש תיכף כל מאורעותיו ומשפיע
לו ממקומו כל מבוקשיו. אך אם ח"ו להיפוך כשנוסעים להצדיק
בלא הכנה זו דומה בזה כמו הסומא שעומד אצל האור, שהוא מאיר
לכל והסומא אינו רואה מאומה. כן מה הועילה לו
נסיעה כזו? אדרבא יוכל לצמוח מזה ח"ו עוד חילול ה'
מה שהעולם חושבים שעיקר הנסיעה היא לשמוח ולהתענג
בשחמת משקה וניגונים וריקודים. אבל כאשר האדם
נוסע להצדיק בהכנה הנ"ל בכלליות ופרטיות הצדיק
שופע עליו מקדושתו ויוכל להשיג בחינת צדיק
אף שלא ישמע ממנו שום דבר רק רואה אותו לבד. כי הצדיק הוא
בחינת הרוחניות ובהכנה שעושה אדם מעצמו יוכל
להשיג גודל קדושתו ע"י ראיה לבד. כמו שאמר הה"צ הר' זאב מז'יטומר זלה"ה
כאשר נסעו אל המגיד הגדול ממזריטש זצלל"ה כשבאו
לתוך התחום הישיגו הכל מה שהיה ברצונם להשיג. וכאשר לא השיגו
עוד בתוך התחום השיגו עכ"פ בבואם לחצר רבם המגיד
זלל"ה. ואף אם גם כשבאו לחצר רבם לא מצאו די
אזי השיגו בעת פתיחת הדלת מבית רבם, או לכל היותר
כאשר זכו לראות פני רבם השיגו כל הפץ לבם.
פ"א אמר
תלמיד אחד של המגיד זלה"ה למה לנו להתעכב אצל
רבינו איזה זמן הלא בראיה בעלמא די לנו? וצוו על בעל
העגלה שלהם לבל יתיר הסוסים מהעגלה כי אך ילכו
לבית רבם לראות פני קדשו
ותיכף יסעו חזרה. ויהי כאשר
הלכו לבית רבם המגיד זלה"ה סיפר להם המגיד זי"ע איזה סיפור
מעשה ממושך מכ"ד תיבות והוכרחו להתעכב שמה עד
יגמר המעשה שסיפר. ובנסעם מבית רבם אמרו לבעל עגלה
שלהם שיסע בנחת והם הלכו ברגליהם על יד העגלה, וכה הלכו כל
היום וכל הלילה עד אור הבוקר וכל שיחם ושיגם
ומחויבותם היו בעומק כוונת כל דיבור ודיבור
מהמעשה הנ"ל ששמעו מרבם המגיד זלה"ה. הבוקר אור
התחיל הבע"ג להוכיחם לאמר המעט לכם שלא התפללתם
אתמול מנחה ומעריב תחפצו גם היום לבטל תפלת
שחרית וק"ש בזמנה? וכך צעק עליהם ב' פעמים ולא שמעו
עד שזעק בפעם השלישית נתעוררו והחלו להסתכל
באור השמש אז הביבו לדעת שכבר עבר עליהם יום
ולילה מעל"ע בעומק עיון כוונת דברי רבם המגיד
זלה"ה. כן צריך אדם לנסוע אל הצדיק אמת. וכל אדם צריך
לדעת חסרונו לפום דרגא דילי' כי גם המה היו רק
חסידים והיה צריכים אל הצדיק כפי גודל קדושתם
ומדרגתם. שם.
ב
לאו דוקא
כשבאים אצל הצדיק יכולים לתקן נשמות אלא אפילו
בהנסיעה בדרך אל הצדיק יכולים לתקן נשמות.
בית ישראל
חסדי דוד.
כלי מלא
וגדוש
כתיב
ביהושע ויסמוך את ידו עליו פרש"י עשהו ככלי
מלא וגדוש, דברי רש"י הקדושים. דהנה באמת הפנימיות
של הצדיק היא טמירה וגנוזה בגוא לא יתראה החוצה
לכ"א, רק בוערת בקרבו בעצמותיו. אך מה זאת שנראה
החוצה הוא דבר שיוצא ועולה חוץ להכלי. כמו
שממלאים כלי ואין הכלי יכול לקבל עוד היתרון נוטף ושופך
חוץ להכלי. כן יראו בהצדיק רק תוספת קדושתו
שמבצבצת ויוצאת לחוץ כדי שיראו גם בני אדם
את קדושת הצדיק ויאמינו בו. והנה במרע"ה לא
היו צריכים כלל שתראה צדקתר וקדושתו לב"א כי
כבר האמינו בו כל ישראל ע'י האותות והמופתים
שנעשה ע"י אבל ביהושע היו צריכים לראות בו מצדקתו
שלא נתפרסמה עוד גדולתו וקדושתו ע"כ נאמר שעשהו
כבלי מלא וגדוש שתראה גם מעלת צדקתו לחוץ ויאמינו
בו בנ"א. כנסת ישראל לקוטים.
בהסתר
ידוע
שהצדיק הוא חלק אלקי ממעל וכשם שהשי"ת הוא בהסתר
כן צריך הצדיק להתנהג בהסתר. תפארת אדם.
בדרך
ההלצה
רב אדם
נקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא? האנשים יכנו
את עצמם בשם הסידים זה בשם הסיד פלוני וזה בשם
פלוני זה יאמר רבי שלי גדול אבל איש אמונים
מי ימצא? איש חסיד שיאמין באמונה שלמה בצדיק
קשה מאד למצוא. כנסת ישראל
לקוטים.
אמונת
הכמים
ענין
אמונת חכמים הוא ענין שאין לו סוף ויש כמה וכמה
מדריגות למעלה וגבוה מעל גבוה. המחלוקת שהיתה
בין אבי ז"ל ובין ההצה"ק משה מסאוואראן ז"ל טעו
כל העולם כי באמת היה אבי ז"ל מחזיק ממנו עולם
ומלואו, רק אבי ז"ל ידע שלגודל מדריגתו של ההצה"ק
מסאוואראן לא היה כל כך במדריגת אמונת הכמים
כי הוא דבר שאין לו סוף וע"ז היתה כל הקטיגוריא
ביניהם ואבי ז"ל היה חד בדרא באמונת הכמים.
תפארת אדם
מספוּריו
על צדיקים
א
הרבי
ר' ברוך היה עשיר והיה רכושו ג' מאות אדומים. פעם חת נסע
בדרך ופגע בהרה"צ ר' אהרלי מטיטיוב זלל"ה בשיפולי
ההר זה עלה בנסיעתו וזה ירד. העמידו את העגלות
וירדו ונתראו פא"פ זה עם זה שאל הרבי ר' ברוך את
ר' אהרלי מדוע אתם מדוכאים בעניות כ"כ? השיב מפני
שאין אני רוצה שיהיו לי מעות. אמר הרבי ר' ברוך
מה תעשו אם יבוא לפניכם ענין של פדיון שבויים? השיב ר' אהרלי
בשעה שיהיה לי רצון על מעות יהיה לי. אמר הרבי ר'
ברוך הנה יהיה לכם עתה הרצון למעות? השיב הרבי
אהרלי נא אני רוצה עתה. מיד עברו שני סוחרים סוחרי שורים
ועמדו לפני הרבי אהרלי בקובלנא כי החל הנגף
בשוורים שלהם ונתנו לו מעות הרבה שיתפלל עבורם
שתעצר המגפה בשוורים. ענה רבי אהרלי להרבי ר' ברוך הלא
ראיתם בעת שאני רוצה יש לי מעות. בית ישראל חסדי
דוד.
ב
הרב הצדיק
רבי משה לייב מסאסוב זצל"ה אחר פטירתו כשבא
להעולם העליון הוליכוהו לגן עדן עמד ובכה ולא
רצה להכנס. שאלוהו על מה אתה בוכה והשיב שהוא
רוצה אחת משני אלה; או שיכניסוהו לגיהינום
שיהיה שם יחד עם האנשים שנתנו לו מעות בעוה"ז
או שיקחו גם אותם האנשים עמו לגן עדן. עיינו בדין
בבית דין של מעלה והיה קשה הדבר לקחת את האנשים
המלוכלכים שצריכים להתמרק בגיהינום שילכו
לגן עדן ונפסק הדין במרום שילך הרה"צ לשעה אחת
לגיהינום ובצאתו מהגיהינום משך עמו את כל האנשים
הגרועים לגן עדן. שם ושם.
מהליכותיו
שלשה
דברים פעל אצל הרבונו של עולם; א, אשר לא יזיז בשום
אבר מבלי אשר ייחד יהודים בכל עשיה באחד מאבריו. ב, אהבת ישראל. ג, אשר כל איש שיתן
לו כסף אם יכאב לו איזה כאב בקצה העולם ירגיש
מיד.
פעם אחת
אמר שהתפשר עם הגוף שלו ופעל אצלו "אז יא עססין
און ניט עססן יא שלאפען און ניט שלאפען זאל
ביי איהם זיין גלייך." לפעמים תכופות היה רץ בחדרו שעות
שלמות בתפלה עבור שוחרי עצתו. פעם אחת עברו כמה
לילות נדודים שלא נח לפוש גם לשעה קלה עד שפחדו
אנשי ביתו מאד לבריאותו. התאמץ אחד המקורבים ונכנס להדרו. אבל רבינו
לא הרגיש בו ובאנחות פסע מזוית לזוית בלי מנוח
כאשר התחיל השחר להזריח. פנה המקורב ואמר רבינו כבר עברו
לילות אחדות בלי שינה אולי יאבה רבינו כעת
לנוה קצת? עמד אדמו"ר רגעים אחדים וענה לך קל לומר
לנוה קצת, אבל אני מה אעשה אחרי שהיה אצלי אדם
שלא אדע לשית עצה בנפשי מה לעשות עמו איך אוכל
למצוא מנוח. תפארת אדם.